משרד האוצר האמריקאי פרסם ב-22 באוקטובר 2026 הצעת תקנות (בלשון המשרד: Notice of Proposed Rulemaking) שנועדה להגביל השקעות של אזרחים וחברות אמריקאיים בטכנולוגיות רגישות במדינות שארה"ב רואה בהן איום, ובראשן סין. ההצעה כוללת בינה מלאכותית, ובנוסף מוסיפה לרשימה תחום חדש: ביוטכנולוגיה.
מאיפה זה בא
ההצעה מבוססת על חוק COINS, שהקונגרס העביר בדצמבר 2025 כחלק מחוק ההגנה השנתי לשנת הכספים 2026. החוק מעגן בחקיקה תוכנית שכבר פועלת: תוכנית הפיקוח על השקעות יוצאות, שהוקמה בצו נשיאותי באוגוסט 2023. בצו הוגדרה סין, יחד עם הונג קונג ומקאו, כ"מדינה מעוררת דאגה", והתקנות שיושמו מכוחו נכנסו לתוקף בינואר 2025. הן כיסו שלושה תחומים: שבבים, טכנולוגיות קוונטיות ובינה מלאכותית.
איסור והודעה
לפי הודעת האוצר, החוק מורה למשרד לקבוע תקנות בשני מסלולים. במסלול הראשון, אזרחים וחברות אמריקאיים יחויבו להודיע לאוצר על עסקאות מסוימות עם גורמים זרים העוסקים ב"טכנולוגיות הניתנות להודעה". במסלול השני, עסקאות אחרות יהיו אסורות לגמרי כשהן נוגעות ל"טכנולוגיות אסורות". החוק מאפשר לאוצר להגדיר את הפרמטרים הטכניים של שתי הקטגוריות בחמישה תחומים: שבבים ומיקרואלקטרוניקה, מערכות בינה מלאכותית, טכנולוגיות מידע קוונטיות, מחשוב עתיר ביצועים ועל-מחשוב, ומערכות היפרסוניות (טילים ומערכות הנעות מהר פי כמה מקול).
החוק גם מאפשר לשר האוצר להוסיף טכנולוגיות מעבר לרשימה, אם הן מחזקות יכולות צבאיות, מודיעיניות, מעקב או סייבר של מדינה מעוררת דאגה. הוספה כזו מחייבת התייעצות עם ועדות בקונגרס והליך של קבלת הערות מהציבור. האוצר בחר לנצל את הסמכות הזאת, ולכן, כך נכתב, "הוסיף ביוטכנולוגיה להצעת התקנות".
מה כוללת ההצעה
לפי ההודעה, ההצעה מפרטת, בין היתר, את החובות החלות על אזרח או חברה אמריקאיים (כולל גופים זרים שהם שולטים בהם), את סוגי העסקאות המכוסות ואת העסקאות שיהיו פטורות, את ההגדרה של "גורם זר מכוסה", ואת המידע שיש למסור בהודעה לאוצר. היא גם קובעת מה נחשב הפרה ומה העונשים, ומגדירה את חובת הבדיקה: משקיע יצטרך לערוך בירור סביר ושקדני לפני עסקה. בנוסף היא מתווה הליך לבקשת חוות דעת לא מחייבת ולהגשת מידע חסוי.
ההודעה מציינת גם מפרטים טכניים שיקבעו את היקף העסקאות המכוסות בכל התחומים. נקודה קטנה: בפסקת החוק ההודעה מדברת על "מערכות בינה מלאכותית", ואילו ברשימת המפרטים הטכניים מופיע המונח "מערכות בינה על" (super intelligence systems). ההודעה לא מסבירה את ההבדל.
מה אמרו בממשל
שר האוצר סקוט בסנט אמר בהודעה שההצעה "תחזק את התוכנית הקיימת ותמנע מיריבים להשתמש בהשקעות אמריקאיות כדי לפתח טכנולוגיות קריטיות". לדבריו, הצעד גם מקדם סביבת השקעות פתוחה, כי הוא נותן בהירות למשקיעים ומאפשר להם להגיב. כריסטופר פילקרטון, עוזר שר האוצר לביטחון השקעות, אמר שהתקנות נועדו לטפל בסיכונים שעולים כשיריבות זרות מנסות להרוויח מהשקעה אמריקאית בענפי טכנולוגיה מרכזיים.
מה עוד פתוח
האוצר מזמין תגובות על כל היבט של ההצעה, כולל היקף העסקאות, הגדרות, דרישות ההודעה והאכיפה. לפי דף התוכנית באתר האוצר, המועד האחרון להגשת הערות הוא 7 בדצמבר 2026. אחריו ינוסחו התקנות הסופיות, ורק הן יקבעו את מועד כניסת התוכנית לתוקף.
מההודעה לא ברור איפה בדיוק יעברו הקווים: אילו מערכות בינה מלאכותית ייחשבו "אסורות" ואילו רק "ניתנות להודעה", ומה יהיו הספים הטכניים בביוטכנולוגיה. התשובות נמצאות בטקסט ההצעה המלא, שמפורסם באתר regulations.gov, ולא בהודעה לעיתונות.
תגובות