מאז 28 ביולי פרסמו מפלגות ופוליטיקאים בישראל 1,097 פריטי תוכן שנוצרו, לפחות בחלקם, בעזרת בינה מלאכותית. זה 12.7% מכלל התוכן שהעלו לרשתות. כך עולה מנתוני פרויקט מעקב של האוניברסיטה הפתוחה, שפורסמו ב-CTech של כלכליסט. הבחירות לכנסת נקבעו ל-27 באוקטובר 2026.
מה הפרויקט בודק
הפרויקט, "This is AI", סורק חשבונות של פוליטיקאים ומפלגות בפייסבוק, אינסטגרם, טיקטוק ו-X. הוא בוחן תמונות, סרטונים, פוסטים והקלטות ומנסה לקבוע אם נעשה בהם שימוש ב-AI ביצירה או בעריכה. את הפרויקט מובילה פרופ' ענת בן-דוד מהאוניברסיטה הפתוחה. הוא ממומן על ידי מרכז שמגר למשפט ולחדשנות דיגיטלית ומרכז ספרא לאתיקה באוניברסיטת תל אביב, ומקבל תמיכה מחברת הנתונים הישראלית Bright Data.
הבדיקה נעשית בשלבים. קודם בודקים אם מפעיל החשבון הוסיף הודעה שהתוכן נוצר ב-AI, כפי שדורשת ועדת הבחירות המרכזית. אחר כך בודקים אם הפלטפורמה סימנה אותו, או אם יש עליו סימן מים של הכלי שיצר אותו. אם אין סימנים כאלה, מערכות לזיהוי AI מנתחות את התוכן, וצוות אנושי מאשר את הממצאים. הפרויקט אינו שופט את התוכן, אלא משתמש בתיוגים תיאוריים.
הנתונים
נכון לבוקר יום ראשון פורסמו 8,611 פוסטים מאז 28 ביולי, ו-1,097 מהם סומנו כבעלי רכיב AI. המגמה עולה: ב-28 ביולי היו רק 9 פריטים כאלה (3.4% מהפוסטים באותו יום), ואילו ביום שישי האחרון נרשם השיא, 138 פריטים, שהם 19.8% מהפוסטים.
פייסבוק מובילה עם 32% מהתוכן, אחריה אינסטגרם (30%), X (20%) וטיקטוק (18%). סרטונים הם 76% מהתוכן.
הליכוד מוביל בפער גדול עם 773 פריטים, כ-70%. אחריו הדמוקרטים (56), ישראל ביתנו (55), ישר (38), ביחד-יש עתיד (30) ועוצמה יהודית (30). ארבעת המשתמשים הפעילים ביותר הם כולם מהליכוד: אריאל קלנר עם 179 פוסטים (16% מכלל התוכן שזוהה), חנוך מילביצקי עם 79, דודי אמסלם עם 66 ואביחי בוארון עם 61. הדיווח מייחס את היקף התוכן בליכוד בין השאר לפריימריז הקרובים ולמגבלות תקציב של מועמדים שמבקשים לקדם את עצמם.
שימוש שקשה לזהות
לדברי בן-דוד, רוב התוכן הוא "מדיה היברידית": חומר אותנטי שמשולבים בו רכיבי AI. נתניהו, למשל, פרסם 20 פריטים כאלה מאז 28 ביולי, 16% מפרסומיו. בהם תמונה שנוצרה ב-AI לציון שש שנים להסכמי אברהם, ופוסט על ראיון בפודקאסט שבו הצילום של נתניהו והמראיין נערך ב-AI. בסרטון באינסטגרם, עם קטעים מראיון עם עזתי ששודר בערוץ 14, קטעי הראיון אותנטיים, אך חלק מהגרפיקה המאיימת שנלוותה אליהם נוצרה ב-AI.
בן-דוד מדגישה שהפרויקט מסמן כל תוכן עם רכיב AI, בניגוד לוועדת הבחירות, שמחייבת תיוג רק בתוכן שעונה להגדרתה של דיפפייק (זיוף מציאותי שנוצר בטכנולוגיה). לדבריה, הקצה אחד הוא כרזה או ג'ינגל בסרטון תעמולה, והקצה השני הוא סרטון מזויף שמציג אירוע שלא קרה ועלול לסחוף את הציבור לפני הבחירות.
הכללים והשאלות הפתוחות
ועדת הבחירות פרסמה ב-26 ביולי כללים לתיוג תוכן מסוג דיפפייק, לפי תיקון לחוק דרכי תעמולה. הכללים מחייבים הודעה ברורה או סמל מוגדר, ובסרטון היא צריכה להופיע לאורך כל משכו. טיקטוק, מצדה, דורשת תיוג של תוכן AI ריאליסטי ואוסרת פרסום פוליטי ממומן.
כמה שאלות נותרו פתוחות: כמה מ-1,097 הפריטים נשאו את התיוג הנדרש בחוק, האם הוועדה אכפה את הכלל או הסירה תוכן, עד כמה מדויקים כלי הזיהוי ומה שיעור הטעויות שלהם, והאם חלקו הגבוה של הליכוד משקף נפח פרסום או שימוש אגרסיבי יותר ב-AI. הנתונים לא אומתו באופן עצמאי.
במקביל, סקר של איגוד האינטרנט הישראלי מצא ש-25% מהציבור שוקלים להשתמש בכלי AI לצורך החלטה בבחירות. האיגוד ממליץ להשתמש בכלים כאלה להשוואת עמדות ולא לשאול "למי להצביע", ותמיד לבדוק את המקורות.
תגובות